ביאור:בראשית לז יב
בראשית לז יב: "וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶׅתׅ צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז יב.
וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶׅתׅ צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם
[עריכה]משפט פסטורלי!!!
רועי צאן הולכים בשקט ובשלוה עם הצאן לרעות באחו. מה יכול להיות יותר יפה ומלבב מזה?
תאור המצב
[עריכה]ליעקב יש 12 בנים.
- ליעקב יש עשרה בנים אמיצים ובוגרים. הם כבר שחטו עיר ולקחו שלל רב.
- יש לו עוד תינוק ונער תמים.
- עשרת האחים יצאו להאכיל את הצאן במרכז כנען. סביר שהאחים לקחו את כל הצאן של יעקב.
- יוסף לא עבד עם הצאן והיה חופשי לצאת לשאול לשלום אחיו, כלומר לא נשאר צאן עם יעקב.
- האחים לקחו איתם את עבדיהם וחיליהם, והשאירו את יעקב עם הגנה מינימלית.
- האחים הלכו בהרי כנען כאילו שהכל שלהם, ואף אחד לא העיז לעצור בהם או להתקיף אותם, ככתוב: "וַיִּסָּעוּ; וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם, וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית לה ה). הכתוב הדגיש שלא רדפו אחרי בני יעקב, ולא אחרי יעקב עצמו. עמי כנען פחדו מבני יעקב - נכדיו של לבן.
- יעקב החששן, שאמר בזמנו: "וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר, וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי" (ביאור:בראשית לד ל), נשאר עם יוסף בלבד בעמק חברון.
- האחים אמרו ליעקב שהם יוצאים לשכם לרעות את הצאן, אבל המשיכו בתנועה לפי הצורך בלי לדווח ליעקב על מיקומם ותכניותיהם לשוב. האחים לא שמרו על קשר עם יעקב.
עזבו אותו לבדו
[עריכה]יעקב נשאר לבד. רק יוסף איתו, ואפילו אין לו חילים או מלאכים לשלוח למצוא את בניו, או ללוות את יוסף.
נו, עכשו זה לא כל כך שלווה ליעקב. בניו יצאו לשכם, הוא לא שומע מהם דבר, הם זזים כרצונם, והוא מודאג.
- האם הם ברחו עם רכושו חזרה לחרן?
- האם הם נפגעו?
- האם הוא בצרות?
- האם שדדו להם את הצאן?
צֹאן אֲבִיהֶם
[עריכה]הכתוב מדגיש שהצאן שייך לאביהם. לא לגמרי ברור של מי הצאן. כל הצאן שיעקב קיבל מלבן היה הנדוניה של של רחל ולאה, כפי שבנות אמרו: "כִּי כָל הָעֹשֶׁר, אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ, לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ" (ביאור:בראשית לא טז) - יעקב לא מוזכר. גם בהמשך לבן הכריז שכל הרכוש הוא שלו, ולבן וויתר לבנותיו ולנכדיו על הרכוש כנדוניתן (ביאור:בראשית לא מג). ליעקב אין רכוש. הרכוש שנמצא במחנה שייך לשמעון ולוי ממה שהם לקחו משכם, חצי מהצאן ללאה, והחצי של רחל, שנפטרה, שייך ליוסף ובנימין. הבנים נתנו כבוד ליעקב כאשר הם קראו לצאן – "צאן אביהם", אבל למעשה הצאן לא של יעקב.
בִּשְׁכֶם
[עריכה]שכם נכבשה על ידי שמעון ולוי ועכשו היא רכושם. לכן האחים יכולים לרעות בשכם כבעלי העיר והשדות, ואדם לא יפגע בהם או ימנע מהם. האחים העדיפו לעבוד ביחד ולא לחלק את הרכוש ולריב ביניהם כמו אברהם ולוט, וכאשר יוסף חדל להיות בחברתם הם הסתדרו יפה מאוד.
האם לאחים היתה תוכנית לפגוע ביוסף?
[עריכה]האחים יצאו לשכם, העיר שהם כבשו, והלכו עם הצאן שהוא נדוניתה של לאה (ורחל) השייך להם. בנוסף הם היו צריכים גם לטפל ברכושם בשכם. ייתכן שזאת הפעם הראשונה מאז שהם בכנען שהם יצאו לזמן כל כך ממושך, כי לפני כן יעקב לא שלח את יוסף לשאול לשלום אחיו.
קשה לדעת אם האחים בכלל חשבו על יעקב או על יוסף. הם הרגישו בטוחים, והכל היה בסדר אצלם. הם ידעו שיעקב נשאר בביתו עם יוסף ומשרתיו, והם לא דאגו לו. יעקב והאחים יכלו לשלוח שליחים מדי פעם, כדי לקבל ולהביא הודעות, אבל הם לא עשו זאת.
בניו של ישי היו במלחמה עם צבא פלישתי חזק, ועברו כארבעים יום עד שישי שלח את דוד לראות את שלום בניו (שמואל א יז יז). לא ברור כמה זמן עבר מאז שהאחים עזבו את יעקב, אבל יעקב התחיל לדאוג לצאנו ולבניו, ואמר ליוסף: "רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן, וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר" (ביאור:בראשית לז יד). יעקב לא שלח מנחה לבניו כדי לשמח אותם בשדה כפי שהוא שלח לעשו (ביאור:בראשית לב יד) ולשליט המצרי (ביאור:בראשית מג יא).
יעקב הוא מבוגר מאוד ולא היה יכול ללכת בעצמו. יעקב העדיף לא לטלטל את כל המחנה בחיפוש אחרי בניו. יעקב ידע לשלוח מלאכים לעשו אחיו (ביאור:בראשית לב ד), אולם במקרה הזה הוא לא עשה כך. יוסף היה הבן היחיד שהיה ברשותו, אבל קשה להבין מדוע יעקב שלח את יוסף ללא הגנה.